שיחה עם בני המשפחה על המתת חסד
המתת חסד היא נושא שמשפחות מתקשות לפתוח, ובכל זאת שיחה רגועה עליה מתחילה בהקשבה ולא בהחלטה.
ארבעה דברים עושים את ההבדל: בוחרים רגע שקט ולא דחוף, פותחים מהפחדים והרצונות של האדם החולה ולא ממסמכים, נותנים מקום לתגובות קשות של בני המשפחה, ומפרידים בין שלושה מישורים, הרגשי, הרפואי והמשפטי.
כדאי לדעת מראש שהמתת חסד אסורה בישראל על פי החוק, ולכן שיחה כזו עוסקת גם במה שאפשרי כאן, כמו טיפול פליאטיבי והנחיות רפואיות מקדימות, ורק אחר כך באפשרות של הליך בחו"ל.
משאלה אחרונה Last-Wish מלווה מאז 2019 יותר מ-100 ישראלים בתהליך מול ארגון DIGNITAS בשוויץ.
אנחנו גוף מלווה עצמאי ולא נציגים רשמיים של הארגון, והארגון שומר לעצמו את הזכות לסרב לכל בקשה, ולכן אנחנו לא מבטיחים קבלה לתהליך.
בין השירותים שלנו: ליווי להמתת חסד בשוויץ, ליווי לחולים סופניים ובני משפחתם וסיוע בהסדרת ייפוי כוח רפואי.
אם אתם לא בטוחים איך מתחילים את השיחה בבית, פנו אלינו ונחשוב על זה יחד, בלי לחץ ובלי שיפוטיות.
מתי ואיך פותחים שיחה על המתת חסד עם בני המשפחה?
הזמן והמקום חשובים כמעט כמו המילים.
פרוזדור של בית חולים, ארוחת חג או יום שבו התקבלה בשורה רפואית קשה הם רגעים גרועים לפתיחה.
עדיף ערב רגוע בבית, הליכה איטית או כוס תה ליד שולחן המטבח, כשאין לאף אחד מהנוכחים מקום אחר להיות בו בשעה הקרובה.
שווה גם לחשוב מי שומע ראשון.
יש משפחות שבהן האדם החולה מעדיף לדבר קודם עם בן הזוג או עם הילד הקרוב ביותר, ורק אחר כך עם כולם.
אחרות מעדיפות מפגש משפחתי אחד, כדי שאף אחד לא יחשוב שהוסתר ממנו משהו.
אין דרך אחת נכונה, אבל כדאי להחליט עליה במודע.
לדברי עובדת סוציאלית ותיקה בצוות טיפול פליאטיבי, "הקושי הגדול אינו המילים, אלא הציפייה שהשיחה תסתיים בהסכמה.
כדאי להגדיר מראש שמטרת הפגישה הראשונה היא שכולם ישמעו, לא שמישהו יחליט".
"טיפול פליאטיבי" הוא טיפול תומך שמטרתו להקל על כאב ועל תסמינים ולשפר את איכות החיים בכל שלב של מחלה קשה, והוא קיים לצד טיפול במחלה עצמה.
ההבחנה הזאת עוזרת, כי חלק מהפחד של בני המשפחה נובע מהמחשבה שהאפשרות היחידה היא "הכול או כלום".
כמה משפטי פתיחה שאנשים מצאו נוחים:
"יש משהו שאני חושב עליו הרבה בזמן האחרון, ואני רוצה לשתף אתכם. אני לא מבקש שתחליטו כלום היום."
"הכי מפחיד אותי כאב וחוסר שליטה. אשמח שנדבר על זה ביחד."
"אני לא מבקש רשות, אני מבקש שתשמעו אותי ושתגידו לי גם מה אתם מרגישים."
"אני יודע שזה קשה לשמוע. אם צריך הפסקה, ניקח אותה."
כדאי לדבר מגוף ראשון ולהתחיל ממה שמטריד, למשל כאב, תלות באחרים או החשש להיות נטל.
כשהשיחה נפתחת בפחדים ובערכים, בני המשפחה מבינים שמדובר באדם שהם אוהבים ולא בעמדה בוויכוח ציבורי.
איך מגיבים כשבן משפחה כועס, מפחד או מתנגד?
תגובות חריפות הן חלק רגיל מהשיחה הזאת ולא סימן שהיא נכשלה.
מי ששומע שאדם יקר שוקל סיום חיים עלול להרגיש כעס, אשמה, פחד מאובדן או תחושה שלא עשה מספיק.
מי שמעלה את הנושא יכול להקל על כולם אם הוא לא מנסה לשכנע באותו רגע.
במקום להתווכח, אפשר לתת שם לרגש: "אני שומע שזה מכעיס אותך", או "נראה לי שאתה מפחד שאעזוב אתכם".
משפט כזה לא מסכים ולא דוחה, הוא רק מראה שהדברים נקלטו.
אחרי זה אפשר לעצור, להציע לחזור לשיחה בעוד יום או שבוע, ולהשאיר לכל אחד זמן לעכל.
תגובה אפשרית | מה עשוי לעמוד מאחוריה | מה יכול לעזור |
כעס או האשמה | פחד מאובדן, תחושה שמוותרים על הקשר או על הטיפול | להכיר ברגש, לא להתגונן, ולהסביר שהשיחה היא שיתוף ולא החלטה סופית |
שתיקה או שינוי נושא | הצפה רגשית, חוסר מילים | להציע הפסקה ולחזור לנושא בזמן אחר, אולי בשיחה אחד על אחד |
התנגדות דתית או ערכית | אמונה עמוקה, חשש מפני סטייה מדרך שחשובה למשפחה | לכבד את העמדה, להבהיר שאיש אינו נדרש לשנות אותה, ולהיעזר ברב או באיש רוח אם הדבר מתאים לכולם |
"בוא נמשיך בטיפולים ונראה" | תקווה, קושי לוותר על כיוון אחד | לדבר על מה האדם מוכן לעבור ומה לא, ולשאול את הצוות הרפואי על חלופות להקלה |
אם הכעס נמשך או שהשיחות נתקעות, כדאי להיעזר באדם מקצועי כמו עובדת סוציאלית, פסיכולוג או איש צוות פליאטיבי.
הם מכירים את הדינמיקה הזאת ויכולים לנהל פגישה משפחתית שבה כל קול מקבל מקום.
אילו נושאים כדאי להבהיר בשיחה עם המשפחה?
הרבה אי הבנות נולדות מערבוב בין מושגים.
כדאי להסביר בשלב מוקדם מה אפשרי ומה אסור, כדי שהמשפחה לא תפחד ממשהו שאינו קורה ולא תקווה למשהו שאינו קיים.
בישראל המתת חסד אסורה, וגם סיוע פעיל למוות אינו חוקי.
מנגד, חוק החולה הנוטה למות משנת 2005 מאפשר בתנאים מסוימים להימנע מטיפול מאריך חיים אצל מי שהוגדר כחולה הנוטה למות, ולקבל טיפול להקלה על סבל.
הגדרת המצב הרפואי נעשית על ידי רופאים, ולא על ידי המשפחה או האדם עצמו, ולכן כדאי לשאול את הצוות המטפל מה נכון למצב הספציפי.
בשוויץ המסגרת שונה.
לפי הקוד הפלילי השוויצרי, סיוע להתאבדות אינו עבירה כשאין מאחוריו מניע אנוכי.
ארגונים כמו DIGNITAS פועלים במסגרת הזאת, והפעולה האחרונה, נטילת התרופה, נעשית על ידי האדם עצמו.
בעברית נהוג לקרוא לזה המתת חסד, אבל חשוב להסביר למשפחה את ההבדל, כי הוא משפיע על הדרך שבה מבינים את ההליך.
כדאי להעלות בשיחה גם את הנקודות האלה:
הארגון בשוויץ בוחן כל בקשה לגופה, על בסיס מסמכים רפואיים, והוא רשאי לסרב. הפנייה לתהליך אינה התחייבות שיתקבל אישור, והתהליך עשוי להתאים רק בחלק מהמקרים.
משאלה אחרונה Last-Wish היא גוף מלווה עצמאי. אנחנו מסבירים, מלווים ועוזרים בהיערכות, ואיננו נציגים רשמיים של הארגון.
אפשר לשוחח בלי שום קשר לשוויץ: על המקום שבו האדם רוצה להיות בסוף חייו, על הוספיס, על הקלה בכאב ועל מי יקבל החלטות אם לא יוכל לבטא את רצונו.
הסדרים משפטיים שעוזרים בכל מקרה, כמו "הנחיות רפואיות מקדימות", מסמך שבו אדם מגדיר מראש אילו טיפולים הוא מבקש ואילו לא, ו"ייפוי כוח רפואי", מינוי אדם שיחליט בשמו אם לא יוכל. אפשר לקרוא עוד על ההבדל ביניהם באתר שלנו.
הפרדה כזאת מאפשרת לבני המשפחה לשאול שאלות קונקרטיות.
מי שמבין שהשיחה כוללת גם הסדרה מעשית בישראל, ולא רק מסע לחו"ל, נוטה להרגיש פחות מאוים ויותר שותף.
מה עושים אחרי השיחה, ומי יכול ללוות את המשפחה?
שיחה אחת כמעט אף פעם אינה מספיקה.
אחריה מתחיל תהליך שבו כל אחד מעכל, משנה עמדה, חוזר עם שאלות ולפעמים מתרחק לזמן מה.
כדאי לתת לזה מרחב, ולא להתייחס לשתיקה של יום או יומיים כאל דחייה.
כמה צעדים מעשיים עוזרים להמשיך בצורה בטוחה:
לרשום בקצרה מה נאמר ומה נשאר פתוח, כדי שהשיחה הבאה תתחיל מאותה נקודה.
לקבוע שיחה שנייה בתאריך מוגדר, אפילו בעוד שבוע, כדי שהנושא לא ייעלם.
לשתף את הרופא המטפל או את רופא המשפחה, ולברר מה אפשר לעשות כדי להקל על הכאב ולשפר את איכות החיים כבר עכשיו.
למנות אדם אחד מהמשפחה שהוא איש קשר לצוות הרפואי ולמי שמלווה, כדי שהמידע לא יתפזר.
לשמור על האפשרות לשנות את הדעת בכל שלב. החלטה כזאת אינה חותמת על חוזה, והאדם החולה רשאי לעצור, לחשוב ולחזור בו.
כשיש ילדים צעירים או נכדים במשפחה, כדאי להתאים את השפה לגיל ולא להסתיר לגמרי.
ילדים מרגישים כשמשהו כבד מונח באוויר, ומשפט פשוט וכן כמו "סבתא חולה מאוד ואנחנו מדברים על איך לשמור עליה" לרוב מרגיע יותר משתיקה.
בני משפחה רבים מתארים תחושת בדידות מול השאלות האלה, ולכן ליווי מקצועי יכול לעזור.
אנחנו במשאלה אחרונה Last-Wish עונים לשאלות על התהליך בשוויץ, מסבירים אילו מסמכים רפואיים נדרשים ומה אפשר לצפות בזמן ההמתנה לתשובה, ומלווים גם את בני המשפחה בישראל, לפני המסע ואחריו.
אנחנו עושים זאת בלי לדחוף לשום כיוון, כי ההחלטה שייכת לאדם ולמשפחתו.
שאלות נפוצות
כמה שאלות שמשפחות שואלות אותנו לפני ואחרי שיחה ראשונה.
האם חייבים לספר למשפחה לפני שמבררים אפשרות של הליך בשוויץ?
אין חובה חוקית לספר לפני שמבררים מידע, ויש אנשים שמעדיפים להבין קודם מה האפשרויות.
עם זאת, ככל שהתהליך מתקדם, לעיתים קרובות מתברר שתמיכה של המשפחה עושה אותו קל יותר לכולם, ושהסתרה עלולה להכאיב מאוד בדיעבד.
כדאי לשקול לשתף בשלב מוקדם, גם אם רק חלק מהמשפחה.
מה אם בן משפחה מסרב להשתתף בשיחה בכלל?
אפשר לכבד את הסירוב בלי לוותר על הקשר.
לפעמים עדיף להציע שיחה אישית ולא קבוצתית, או להעביר מכתב קצר שבו האדם מסביר מה הוא מרגיש.
אם המצב נתקע, מפגש עם עובדת סוציאלית או איש מקצוע אחר יכול לפתוח מחדש את הדלת.
האם שיחה על המתת חסד אומרת שהחלטתי כבר?
לא.
אפשר לדבר על המתת חסד כדי להבין את הפחדים, לברר מידע ולבדוק מה נכון לכם, בלי שום החלטה.
חלק מהאנשים שמתחילים בשאלות מגיעים בסוף להסדרת הנחיות מקדימות וטיפול פליאטיבי בלבד, וזו תוצאה לגיטימית לגמרי.
איך מסבירים לילדים בוגרים את ההבדל בין המצב בישראל למצב בשוויץ?
הדרך הפשוטה היא להסביר שבישראל החוק אינו מתיר סיוע פעיל לסיום החיים אך מאפשר, בתנאים מסוימים, להימנע מטיפול מאריך חיים.
בשוויץ קיימת מסגרת חוקית שונה, והליך שם אינו מובטח ותלוי באישור הארגון.
ההבדלים האלה חשובים, ולכן כדאי לחזור אליהם ביותר משיחה אחת, ואנחנו מוכנים להסביר אותם גם בנוכחות המשפחה.
שיחה על המתת חסד בבית: איך משאלה אחרונה Last-Wish מלווה את המשפחה
שיחה טובה במשפחה אינה נמדדת בהסכמה, אלא בכך שכל אחד הרגיש שנשמע.
מי שבוחר רגע מתאים, מדבר מהלב ומכבד גם תגובות קשות, כבר עשה חלק גדול מהדרך.
מה שנשאר אחר כך הוא להפריד בין הרגש, הרפואה והחוק, ולהישען על אנשי מקצוע כשצריך.
משאלה אחרונה Last-Wish ליוותה מאז 2019 יותר מ-100 ישראלים בתהליך מול DIGNITAS בשוויץ.
אנחנו גוף עצמאי, לא נציגות רשמית של הארגון, ולא מבטיחים קבלה, אבל אנחנו כאן כדי להסביר, להקשיב וללוות את האדם ואת משפחתו בכל שלב, כולל בהסדרת הנחיות רפואיות מקדימות.
אם אתם מתלבטים איך להתחיל שיחה על המתת חסד עם האנשים הקרובים אליכם, פנו אלינו ונדבר בשקט, בקצב שלכם.
תגובות