ייפוי כוח רפואי מתמשך: מתי הוא נכנס לתוקף

ייפוי כוח רפואי מתמשך הוא מסמך משפטי שבו אדם כשיר ממנה מראש "מיופה כוח" (אדם שהוא סומך עליו), שיפעל בשמו אם יאבד את היכולת להחליט בעצמו.

המסמך אינו נכנס לתוקף ביום החתימה אצל עורך הדין, אלא במועד או באירוע שנקבעו בו, ובדרך כלל כשהאדם כבר אינו מסוגל לקבל החלטות.

הוא יכול להסדיר החלטות רפואיות כמו הסכמה לטיפול או סירוב לו, בחירת מסגרת טיפולית וקבלת מידע מהצוות הרפואי, ולצדן גם עניינים אישיים ורכושיים, לפי מה שנכתב בו.

הוא אינו מתיר המתת חסד, שאסורה בישראל, והוא אינו מחליף את ההנחיות הרפואיות המקדימות לפי חוק החולה הנוטה למות.

אנחנו, משאלה אחרונה Last-Wish, גוף מלווה עצמאי, מלווים משפחות בשאלות של סיום חיים, ולכן אנחנו פוגשים שוב ושוב את אותו מצב: ההחלטות שלא הוסדרו בזמן מגיעות אל הילדים ואל בני הזוג ברגע הקשה ביותר.

מי שרוצה לברר איך להתחיל, מוזמן ליצור איתנו קשר ונשמח לשוחח בלי לחץ ובלי התחייבות.

מה זה ייפוי כוח רפואי מתמשך ומי יכול לערוך אותו?

ייפוי כוח מתמשך הוסדר בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שנכנס לתוקף ב-2016.

המילה "מתמשך" היא העיקר: ייפוי כוח רגיל פוקע כשהאדם מאבד את כשירותו, ודווקא ברגע הזה הוא נדרש.

ייפוי כוח מתמשך נועד להמשיך לעבוד בדיוק אז, ולכן הוא מאפשר למשפחה להימנע מהליך של מינוי "אפוטרופוס" (אדם שבית המשפט ממנה לנהל את ענייניו של מי שאינו כשיר).

את המסמך עורך אדם בגיר שמבין את משמעותו, בנוכחות עורך דין שהוסמך לכך.

עורך הדין מוודא שהחתימה נעשית מרצון חופשי ושהאדם מבין מה הוא חותם עליו.

בדרך כלל המסמך מתייחס לשלושה תחומים, ואפשר לבחור רק באחד מהם או בכולם:

• ענייני רכוש, כמו ניהול חשבונות בנק ונכסים.

• עניינים אישיים, כמו מקום מגורים ועזרה יומיומית.

• ענייני רפואה, כמו הסכמה לטיפולים ובחירת צוות מטפל.

אפשר למנות מיופה כוח אחד או כמה, ואפשר לקבוע מיופה כוח חלופי למקרה שהראשון לא יוכל למלא את התפקיד.

מי שמסדיר רק את ההיבט הרפואי יכול לעשות זאת, ואין חובה לכלול רכוש.

דוגמה מהחיים: אישה בת 72 מאובחנת בשלב מוקדם של דמנציה.

היא עדיין כשירה, ולכן יכולה לבחור בעצמה מי ייצג אותה כשהמצב יתקדם, ומה חשוב לה שיקרה.

אם תחכה, ייתכן שכבר לא תוכל לחתום, והמשפחה תצטרך להגיש בקשה לבית המשפט.

מתי המסמך נכנס לתוקף בפועל?

התשובה תלויה במה שכתב מי שחתם.

לפי הוראות החוק, אפשר לקבוע במסמך שהוא ייכנס לתוקף מיד, בתאריך מסוים או עם התרחשות אירוע.

האירוע הנפוץ ביותר הוא חוות דעת רפואית שלפיה האדם אינו מסוגל עוד לקבל החלטות בעצמו.

בגלל זה אבחנה של מחלה, כשלעצמה, אינה מפעילה את המסמך.

כל עוד האדם כשיר, הוא ממשיך להחליט על עצמו.

בנוסף לחתימה אצל עורך הדין, המסמך נרשם בלשכת האפוטרופוס הכללי, ורק לאחר מכן אפשר להסתמך עליו מול גורמים חיצוניים.

כשמתקיים התנאי שנקבע, מיופה הכוח פועל לפי ההליך שהחוק מתווה, ובדרך כלל מציג למוסד הרפואי את המסמך ואת אישור הרישום.

כדאי לברר פרטים מדויקים של הנוהל העדכני עם עורך הדין שעורך את המסמך, כי הנוהל כולל דרישות מעשיות שמשתנות מדי פעם.

כמה נקודות מעשיות שחוסכות בלבול בהמשך:

• לנסח את תנאי ההפעלה בצורה ברורה, כדי שלא יהיה ויכוח בין בני המשפחה על השאלה מי קבע ש"הגיע הזמן".

• לשמור עותק אצל מיופה הכוח ואצל הרופא המטפל, ולא רק במגירה בבית.

• לספר לבני המשפחה הקרובים שהמסמך קיים ומי מונה בו. הפתעה ברגע של משבר מייצרת כעס, והוא לא נובע מהמסמך אלא מהיעדר שיחה מוקדמת.

לדברי עורך דין שמלווה הכנת ייפוי כוח מתמשך, השאלה החשובה אינה "את מי ממנים" אלא אם המינוי משקף שיחה אמיתית שהתקיימה במשפחה על ערכים ורצונות.

לדבריו, מיופה כוח שיודע מה האדם היה רוצה מחליט בביטחון רב יותר, ובעיקר בלי אשמה.

אילו החלטות רפואיות אפשר להסדיר במסמך?

בתחום הרפואי, המסמך יכול לתת למיופה הכוח סמכות לפעול במגוון נושאים, בהתאם למה שכתב מי שחתם על המסמך.

הרשימה הבאה מציגה את ההחלטות הנפוצות:

• הסכמה לטיפול רפואי או סירוב לו, בהתאם לרצונות שהאדם ניסח מראש.

• בחירת רופאים, בית חולים או מסגרת טיפולית, כולל מעבר למוסד סיעודי.

• קבלת מידע רפואי מהצוות המטפל, ושיחות על הערכות ותחזיות.

• פנייה לטיפול פליאטיבי (טיפול שמטרתו להקל על הסבל והתסמינים) ולהוספיס, כשהמצב מתאים.

• החלטות יומיומיות שקשורות לטיפול, כמו עזרה בבית או ליווי סיעודי.

יש גם מה שהמסמך אינו מסוגל לעשות.

הוא אינו מאפשר למיופה הכוח לבקש פעולה שהחוק אוסר, ובראשה המתת חסד, שאסורה על פי החוק בישראל.

הוא גם אינו מחייב רופא לבצע טיפול שאינו מקובל רפואית.

הסמכות של מיופה הכוח היא להמשיך את הקול של האדם, לא להחליף אותו בקול חדש.

הדרך הטובה ביותר להפוך את המסמך לשימושי היא לכתוב לא רק מי מחליט אלא גם לפי אילו עקרונות.

למשל: מה חשוב לי, האם אני רוצה להישאר בבית ככל האפשר, איך אני מתייחס להנשמה ממושכת, ומה אני מרגיש לגבי טיפולים שמאריכים חיים בלי לשפר איכות חיים.

משפטים כאלה אינם נוסח משפטי יבש, והם עוזרים למיופה הכוח ולצוות הרפואי להבין את הכוונה גם במצבים שאיש לא צפה.

איך זה מתחבר להנחיות מקדימות ולחוק החולה הנוטה למות?

אלה שני כלים שונים שמשלימים זה את זה.

חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, מתייחס לאדם שמחלתו חשוכת מרפא ותוחלת החיים שלו מוגבלת, עד כשישה חודשים לפי הגדרת החוק.

במסגרתו אפשר לקבוע "הנחיות רפואיות מקדימות" (מסמך שבו האדם מפרט מראש איזה טיפול הוא מבקש או מסרב לקבל), וכן למנות נציג שיפעל בשמו.

ייפוי כוח מתמשך רחב יותר ונוגע גם לאדם שאינו חולה סופני, למשל מי שמאבד כשירות בגלל דמנציה או פגיעה מוחית.

היבט	ייפוי כוח מתמשך	הנחיות רפואיות מקדימות
בסיס חוקי	חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות	חוק החולה הנוטה למות
מי מחליט	מיופה כוח שמונה מראש	האדם עצמו, דרך הוראות שכתב
היקף	רפואה, עניינים אישיים ורכוש	החלטות רפואיות בלבד
מתי רלוונטי	כשהאדם מאבד כשירות, גם בלי מחלה סופנית	כשהאדם חולה נוטה למות ואינו מסוגל להביע רצון
גמישות	מיופה הכוח מפרש רצונות במצבים חדשים	מוגבל למה שנכתב במפורש

בפועל, רבים בוחרים לשלב: ייפוי כוח מתמשך שממנה אדם קרוב, לצד הנחיות רפואיות מקדימות שמפרטות עמדות בנושאים מסוימים.

כך גם יש מי שמחליט, וגם יש נוסח שמסביר לו את הכוונה.

את הפרטים על הנחיות מקדימות ועל הוראות החוק אנחנו מסבירים בשירות המידע והייעוץ בנושא חוק החולה הנוטה למות.

כשמדובר בהליך מול דיגניטאס בשוויץ, התמונה שונה.

ככלל, ההחלטה לפנות להליך כזה היא של האדם עצמו, והארגון מצפה שיהיה כשיר להחליט ולהביע את רצונו.

לכן ייפוי כוח מתמשך אינו מחליף את הרצון האישי הזה, ואינו מאפשר לאחר לפנות בשמו.

הארגון שומר לעצמו את הזכות לסרב לכל בקשה, ולכן אי אפשר להבטיח קבלה לתהליך, ורק לבדוק אם הוא עשוי להתאים.

אנחנו מלווים ישראלים בהליך מול דיגניטאס מאז 2019, יותר מ-100 איש, ואיננו נציגים רשמיים של הארגון אלא גורם מלווה עצמאי.

המסמכים שהוסדרו מראש מקלים על המשפחה גם בהקשר הזה, כי הם מבהירים מה האדם רצה בזמן שהיה כשיר.

שאלות נפוצות על ייפוי כוח מתמשך

כמה תשובות קצרות לשאלות שמשפחות שואלות אותנו הכי הרבה.

האם אפשר לשנות או לבטל את המסמך אחרי החתימה?

ככלל כן, כל עוד האדם כשיר.

אפשר לשנות מיופה כוח, להוסיף הוראות או לבטל את המסמך.

כדאי לעשות זאת בליווי עורך דין, ולוודא שהשינוי נרשם כנדרש, כדי שלא יישאר בידי המוסדות מסמך ישן.

מי כדאי שיהיה מיופה הכוח?

אדם שהמטופל סומך עליו, שמכיר את הערכים שלו ושמסוגל להחליט תחת לחץ.

לא תמיד זה הילד הבכור או בן הזוג.

כדאי לבדוק מראש שהאדם מוכן לתפקיד, ולמנות גם מיופה כוח חלופי.

האם כדאי לערוך את המסמך גם כשאני בריא?

כן, כי אי אפשר לדעת מתי תיפגע הכשירות, ואחרי הפגיעה כבר אי אפשר לחתום.

מי שמסדיר מראש חוסך למשפחה הליכים משפטיים ומחלוקות.

מי שחולה במחלה מתקדמת יכול לערוך את המסמך כל עוד הוא מבין את משמעותו.

האם מיופה הכוח יכול להחליט על המתת חסד?

לא.

המתת חסד אסורה על פי החוק בישראל, ומיופה כוח אינו מוסמך לבקש פעולה כזו.

גם בהליך מול דיגניטאס בשוויץ ההחלטה נשארת של האדם עצמו.

ייפוי כוח רפואי מתמשך עם משאלה אחרונה Last-Wish: איך מתחילים?

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לקבוע מראש מי ידבר בשמו, מתי הסמכות תופעל ואילו עקרונות ינחו את ההחלטות.

הוא נכנס לתוקף לפי תנאים שהאדם עצמו כתב, ולא ביום החתימה, ובצדו כדאי להכין הנחיות רפואיות מקדימות שמפרטות עמדות לגבי טיפולים.

הוא אינו פותר שאלות שהחוק אוסר, וגם אינו מחליף את ההחלטה האישית בהליך מול דיגניטאס.

במשאלה אחרונה Last-Wish אנחנו מלווים אנשים ומשפחות בכל שלב: מידע על הנחיות רפואיות מקדימות, שיחות על ליווי לחולים סופניים והבנה של ההליך מול דיגניטאס בשוויץ, בלי שיפוטיות ובקצב של כל משפחה.

אם אתם שוקלים ייפוי כוח רפואי מתמשך, או רוצים להבין איך הוא משתלב בשאר ההחלטות, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר לשיחה שקטה ולא מחייבת.